דלג לתוכן כפתור לפתיחת תפריט נגישות
תפריט נגישות
בסיעתא דשמיא
איילת השחר דרור, הפרשת חלה, הדרכת כלות

קלפי ימימה – תודה

"קלפי שקדיה" קלפים שפיתחתי והפקתי בהשראת לימוד "פיתוח החשיבה ההכרתית" -ממשנתה של הצדקת ימימה שמחה אביטל זצ"ל
לימודי ימימה זהו לימוד רוחני הפונה אל המחשבה והלב, דרך מחשבה מקבלת, מתעורר הלב המסכים והנפש החפצה להגיע למקומם.
מטרת הקלפים לחשוף במעט מהם "לימודי ימימה" וכיצד ניתן לעשות עבודה אישית ופנימית של התעוררות הלב המובילה לתיקון אישי,
גם מי מכם שלא מכיר את לימודי ימימה יוכל לקבל כלי עזר זה להתפתחות אישית ורוחנית בחייו.
בהכנת הקלפים נעשתה מחשבה עמוקה על כל פרט ופרט, כל מילה נבחרה בקפידה וכל איור הונח ברגישות וביופי.
תודה מראש לכל מי שייבחר בקלפים
כלי זעיר ומרגש להיכרות עם משנתה של ימימה,
המאפשרת לנו לזרוע, להנביט, להצמיח, להפריח, ולטעום בחיינו
פירות מתוקים ומרפאים של תיקון ושל התפתחות אישי.

קלפי ימימה

את ערכת קלפי ימימה פיתחתי בהשראת לימוד "פיתוח החשיבה ההכרתית" ממשנתה של הצדקת ימימה שמחה אביטל זצ"ל אותו אני לומדת כ- 12 שנה.
לימודי ימימה זהו לימוד רוחני הפונה אל המחשבה והלב, דרך מחשבה מקבלת, מתעורר הלב המסכים והנפש החפצה להגיע למקומם.

מה מטרת קלפי ימימה?

מטרת הקלפים לאפשר טעימה מ"לימודי ימימה" הנפלאים גם למי מכן שלא מכירה את הלימוד ותוכל להעזר בכלי זה להתפתחות אישית ורוחנית בחייה.
ולאפשר ללומדות ימימה לתרגל את הלימוד הנפלא גם בביתן וכיצד ניתן לעשות עבודה אישית ופנימית של התעוררות הלב המובילה לתיקון אישי

מהי שיטת ימימה?

רבים שואלים אותי מה זה שיטת ימימה וממה היא בנויה, אז אסביר בקצרה.
שיטת ימימה, לפיה פותחו קלפי ימימה היא שיטת חשיבה הכרתית, שיטה הבנויה מאלמנטים מעולם הקבלה, הפסיכולוגיה ומעולם החוויות של הלומד.
שיטת ימימה מלמדת ומטפלת במגוון תחומי חיים. כמו: עולם ההורות, זוגיות, חברה, עבודה, משפחה ועוד.
למרות שעקרונות השיטה נלקחות מתורת הנסתר, השיטה אינה שיטה דתית. אלא עושה שימוש במידע מהקבלה, כדי לפתח מודעות לגבי השפעת האדם על הזולת וסביבתו.
יחד עם זאת, ישנם מאמינים אשר מוצאים קשר בין הדת לשיטה ומתחילים לשמור מצוות.
השיטה אינה רק שיטת ימימה לנשים אלא מתאימה לכל אדם באשר הוא.

מהי חשיבה הכרתית?

חשיבה הכרתית על פי שיטת ימימה, היא חשיבה יזומה בכל מימדי הנפש, הלימוד מאפשר לתלמידים לרכוש כלים אשר בעזרתם יבנו יעצבו את ההבנה העצמית שלהם.

על פי שיטת ימימה אביטל יש מספר הנחות יסוד

–         אין לנו שליטה על המתרחש בחוץ, מעולם לא היה לא לנו ולא תהיה לנו שליטה על זה, אנו לא יכולים לשלוט על אנשים אחרים אלא רק על עצמנו.

–         אסור לנו ואין לנו רשות לתקן את האחר, יש לנו את היכולת והחובה לתקן את עצמנו.

–         לא מבינים עד שמתנסים בחוויה.

–         אין אפשרות העתיק תהליך התפתחות של האחר אלא התהליך הוא אישי.

–         בכל צומת שמגיעים לבחור, יש עוד אופציה אשר איננה נראית.

לימודי חשיבה הכרתית של ימימה אביטל מתמקדים בעיקר פיתוח החוסן הנפשי האישי, מבינים את התהליכים, רואים את החסימות שהורסות לנו את החיים ורוכשים כלים לפריצת החסימות. לימודי ימימה מתמקדים באדם שהכי מפריע לנו להתקדם, וזה אנחנו כמובן, בזמן הלימוד נלמד איך נוכל להתקדם ולפרוץ את המחסום הזה. קיימים לימודי ימימה באינטרנט, אך ההמלצה היא לעשות את זה פרונטלית בכיתה עם עוד משתתפים.

ימימה אביטל

ימימה (סימה) אביטל נולדה בקזבלנקה ב- 15 באוגוסט 1929 (ט' באב תרפ"ט), ימימה הייתה מורה רוחנית שפיתחה תורה מיסטית המכונה "לימוד חשיבה הכרתית" או "שיטת ימימה".
אביטל הייתה בעלת תואר ראשון בספרות צרפתית באוניברסיטת בן-גוריון, ובעלת תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1987 הקימה בביתה שבשדרות רוטשילד את "מכון מעיין" במטרה להפיץ את שיטתה. בשנת 1990 העתיקה את המכון לבית פרטי בהרצליה, שם הוא שוכן עד היום.
אביטל הייתה אישה צנועה וענווה, מיעטה להצטלם, לא מסרה פרטים אישיים על עצמה והעבירה את השיעור הרחק מעיני תלמידיה. היא הסבירה שהיא עושה זאת על מנת למנוע תלות וקשר בינה לבין התלמידים, על מנת שיתרכזו בעבודה הפנימית שלהם ולא יאדירו את דמותה.
אביטל נפטרה בגיל 70, ב11 במאי 1999 (כ"ה באייר תשנ"ט).

ברכת השחר לבנות

ברכת השחר לבנות היא ברכה מאוד מעצימה שאומרים אותה בבוקר לאחר שקמנו, ולא רק הדתיות יכולות להגיד אותה, אלא כל בחורה ואישה.

הברכה היא הודיה לה' שנתן לנו להתעורר, אומרים את התפילה ומתחילים את היום.

סדר ברכת השחר לבנות

– קודם כל פותחים – במודה אני

– לאחר מכן אומרים – ברכות תורה

– לאחר דברי התורה אומרים – ברכות השחר

– עושים – קריאת שמע ישראל

– ולבסוף ברכת השחר לבנות קוראים – תפילת שמונה עשרה (תפילת עמידה) מתפילת שחרית

ברכות ברכת השחר לנשים

מודה אני

מודֶה / מודָה / אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם:

בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה. וּבָרָא בו נְקָבִים נְקָבִים. חֲלוּלִים חֲלוּלִים. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבודֶךָ שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם או אִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אֵי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת. בָּרוּךְ אַתָּה ה´, רופֵא כָל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂות:

אֱלהַי. נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהורָה. אַתָּה בְרָאתָהּ. אַתָּה יְצַרְתָּהּ. אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי. וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי. וְאַתָּה עָתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבא. כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְקִרְבִּי מודֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה´ אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי רִבּון כָּל הַמַּעֲשִׂים. אֲדון כָּל הַנְּשָׁמות. בָּרוּךְ אַתָּה ה´, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמות לִפְגָרִים מֵתִים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַנּותֵן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יום וּבֵין לָיְלָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, פּוקֵחַ עִוְרִים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, מַתִּיר אֲסוּרִים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, זוקֵף כְּפוּפִים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, מַלְבִּישׁ עֲרֻמִּים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַנּותֵן לַיָּעֵף כּחַ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, רוקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם:
בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר:
בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי:
בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אוזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, עוטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, שֶׁלּא עָשַׂנִי גוי. (האשה אומרת – גויָה):
בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, שֶׁלּא עָשַׂנִי עָבֶד. (האשה אומרת – שִׁפְחָה):
בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, שֶׁלּא עָשַׂנִי אִשָּׁה:
(
אשה אומרת בלי שם ומלכות – בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי כִּרְצונו):
בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינַי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי:

וִיהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה´ אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתורָתֶךָ. וְתַדְבִּיקֵנִי בְּמִצְותֶיךָ. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא. וְלא לִידֵי עָון. וְלא לִידֵי נִסָּיון. וְלא לִידֵי בִזָּיון. וְתַרְחִיקֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע. וְתַדְבִּיקֵנִי בְּיֵצֶר הַטּוב. וְכוף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֶּד לָךְ. וּתְנֵנִי הַיּום וּבְכָל יום לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רואַי. וְגָמְלֵנִי חֲסָדִים טובִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה´, גּומֵל חֲסָדִים טובִים לְעַמּו יִשְׂרָאֵל:

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה´ אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּום וּבְכָל יום וָיום מֵעַזֵּי פָנִים. וּמֵעַזּוּת פָּנִים. מֵאָדָם רָע. מִיֵּצֶר רָע. מֵחָבֵר רָע. מִשָּׁכֵן רָע. מִפֶּגַע רָע. מֵעַיִן הָרָע. וּמִלָּשׁון הָרָע. מִדִּין קָשֶׁה. וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה. בֵּין שֶׁהוּא בֶן בְּרִית. וּבֵין שֶׁאֵינו בֶן בְּרִית:

ברכות התורה

בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תורָה:
וְהַעֲרֵב נָא ה´ אֱלהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תורָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיּות עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ כֻּלָּנוּ יודְעֵי שְׁמֶךָ וְלומְדֵי תורָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה´, הַמְלַמֵּד תּורָה לְעַמּו יִשְׂרָאֵל:
בָּרוּךְ אַתָּה ה´, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּורָתו. בָּרוּךְ אַתָּה ה´, נותֵן הַתּורָה:

וַיְדַבֵּר ה´ אֶל משֶׁה לֵּאמר:
דַּבֵּר אֶל אַהֲרן וְאֶל בָּנָיו לֵאמר כּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמור לָהֶם:

יְבָרֶכְךָ ה´ וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר ה´ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשָּׂא ה´ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלום:
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם

ברכת שמע ישראל

 שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה´ אֱלהֵינוּ ה´ אֶחָד:
בלחש – בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו, לְעולָם וָעֶד:

וְאָהַבְתָּ אֵת ה´ אֱלהֶיךָ. בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאדֶךָ:
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּום (יפסיק מעט) עַל לְבָבֶךָ:
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם. בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
וּקְשַׁרְתָּם לְאות עַל יָדֶךָ. וְהָיוּ לְטטָפות בֵּין עֵינֶיךָ:
וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזות בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:

וְהָיָה אִם שָׁמעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְותַי אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּום. לְאַהֲבָה אֶת ה´ אֱלהֵיכֶם וּלְעָבְדו בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:
וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּו יורֶה וּמַלְקושׁ. וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ:
וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם. וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם:
וְחָרָה אַף ה´ בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ. וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר ה´ נתֵן לָכֶם:
וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם. וּקְשַׁרְתֶּם אתָם לְאות עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוטָפת בֵּין עֵינֵיכֶם:
וְלִמַּדְתֶּם אתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם. בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזות בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:
לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר (יבטא היטב את העין) נִשְׁבַּע ה´ לַאֲבתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם. כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ:

וַיּאמֶר ה´ אֶל משֶׁה לֵּאמר:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדרתָם. וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת:
וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אתו וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְות ה´ וַעֲשִׂיתֶם אתָם. וְלא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זנִים אַחֲרֵיהֶם:
לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְותָי. וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלהֵיכֶם:
אֲנִי ה´ אֱלהֵיכֶם אֲשֶׁר הוצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיות לָכֶם לֵאלהִים. אֲנִי ה´ אֱלהֵיכֶם:
אֱמֶת:

תפילת שמונה עשרה – תפילת עמידה

אֲדנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח. וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, אֱלהֵי אַבְרָהָם. אֱלהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקב. הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. אֵל עֶלְיון. גּומֵל חֲסָדִים טובִים. קונֵה הַכּל וְזוכֵר חַסְדֵי אָבות. וּמֵבִיא גּואֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמו בְּאַהֲבָה:

מֶלֶךְ עוזֵר וּמושִׁיעַ וּמָגֵן:

בָּרוּךְ אתָּה ה', מָגֵן אַבְרָהָם:

אַתָּה גִּבּור לְעולָם אֲדנָי. מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה. רַב לְהושִׁיעַ:

בקיץ אומר – מורִיד הַטָּל:

בחורף – מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמורִיד הַגֶּשֶׁם:

מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד. מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים. סומֵךְ נופְלִים וְרופֵא חולִים. וּמַתִּיר אֲסוּרִים. וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתו לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוךָ (יבטא היטב את העי"ן) בַּעַל גְּבוּרות וּמִי דומֶה לָךְ. מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה:

וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיות מֵתִים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , מְחַיֶּה הַמֵּתִים:

אַתָּה קָדושׁ וְשִׁמְךָ קָדושׁ. וּקְדושִׁים בְּכָל יום יְהַלְלוּךָ סֶּלָה:

בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ , הָאֵל הַקָּדושׁ:

בעשרת ימי תשובה אומרים – הַמֶּלֶךְ הַקָּדושׁ:

אַתָּה חונֵן לְאָדָם דַּעַת. וּמְלַמֵּד לֶאֱנושׁ בִּינָה. וְחָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , חונֵן הַדָּעַת:

הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתורָתֶךָ. וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבודָתֶךָ. וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , הָרוצֶה בִּתְשׁוּבָה:

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ. מְחל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אֵל טוב וְסַלָּח אָתָּה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלוחַ:

רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ. וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. כִּי אֵל גּואֵל חָזָק אָתָּה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , גּואֵל יִשְׂרָאֵל:

רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא. הושִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. וְהַעֲלֶה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ. וּלְכָל מַכְאובֵינוּ וּלְכָל מַכּותֵינוּ. כִּי אֵל רופֵא רַחְמָן וְנֶאֱמָן אָתָּה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , רופֵא חולֵי עַמּו יִשְׂרָאֵל:

בקיץ – בָּרְכֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵי יָדֵינוּ. וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ בְּטַלְלֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי  אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלום כַּשָּׁנִים הַטּובות לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה' , מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

בחורף – בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזּאת. וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטובָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעולָם כֻּלּו מִטּוּבָךְ. וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכותֶיךָ וּמֵעשֶׁר מַתְּנות יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זו מִכָּל דָּבָר רָע. וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנוּת. וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טובָה וְאַחֲרִית שָׁלום. חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵירותֶיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצון בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלום. כַּשָּׁנִים הַטּובות לִבְרָכָה. כִּי אֵל טוב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:

תְּקַע בְּשׁופָר גָּדול לְחֵרוּתֵנוּ. וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּותֵינוּ. וְקַבְּצֵנוּ יַחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפות (יכוין שם קדוש חב"ו) הָאָרֶץ לְאַרְצֵנוּ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּו יִשְׂרָאֵל:

הָשִׁיבָה שׁופְטֵינוּ כְּבָרִאשׁונָה. וְיועֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגון (סמאל) וַאֲנָחָה (לילית). וּמְלוךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה ה' לְבַדְּךָ. בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , מֶלֶךְ אוהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט:

לַמִּינִים וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יאבֵדוּ. וְכָל אויְבֶךָ (סמאל) וְכָל שׂונְאֶיךָ (לילית) מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ. וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ:

בָּרוּךְ אַתָּה יָהָוָהָ , שׁובֵר אויְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים:

עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְעַל זִקְנֵיהֶם. וְעַל פְּלֵיטַת בֵּית סופְרֵיהֶם. וְעַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק וְעָלֵינוּ. יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וְתֵן שָׂכָר טוב לְכָל הַבּוטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת. וְשִׂים חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם. וּלְעולָם לא נֵבושׁ כִּי בְךָ בָּטָחְנוּ. וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדול בֶּאֱמֶת נִשְׁעָנְנוּ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים:

תִּשְׁכּון בְּתוךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה בְתוכָהּ תָּכִין (יכוין להתפלל על משיח בן יוסף שיחיה ולא ימות ע"י ארמילוס רשיעא) וּבְנֵה אותָהּ בִּנְיַן עולָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , בּונֵה יְרוּשָׁלָיִם:

אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ וְקַרְנו תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ וְצִפִּינוּ כָּל הַיּום:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה:

שְׁמַע קולֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ. אָב הָרַחֲמָן חוּס רַחֵם עָלֵינוּ. וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצון אֶת תְּפִלָּתֵנוּ. כִּי אֵל שׁומֵעַ תְּפִלּות וְתַחֲנוּנִים אָתָּה:

וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ

כִּי אַתָּה שׁומֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה:

בָּרוּךְ אַתָּה יהְוָה, שׁומֵעַ תְּפִלָּה:

רְצֵה ה' אֱלהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה. וְהָשֵׁב הָעֲבודָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצון. וּתְהִי לְרָצון תָּמִיד עֲבודַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:

בראש חודש ובחול המועד אומרים "יעלה ויבוא":

אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ יַעֲלֶה וְיָבא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרונֵנוּ וְזִכְרון אֲבותֵינוּ. זִכְרון יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ. וְזִכְרון מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ. וְזִכְרון כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵללְפָנֶיךָ לִפְלֵיטָה לְטובָה. לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים. לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום. בְּיום:

בראש חודש – ראשׁ חדֶשׁ הַזֶּה:

בחול המועד פסח – חַג הַמַּצּות הַזֶּה. בְּיום מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה:

בחול המועד סוכות – חַג הַסֻּכּות הַזֶּה. בְּיום מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה:

לְרַחֵם בּו עָלֵינוּ וּלְהושִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ בּו לְטובָה. וּפָקְדֵנוּ בו לִבְרָכָה. וְהושִׁיעֵנוּ בו לְחַיִּים טובִים. בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וַחֲמול וְרַחֵם עָלֵינוּ. וְהושִׁיעֵנוּ כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה:

וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. תַּחְפּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּון בְּרַחֲמִים:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתו לְצִיּון:

מודִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ לְעולָם וָעֶד. צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא. לְדר וָדר נודֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ. עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ. וְעַל נִשְׁמותֵינוּ הַפְּקוּדות לָךְ. וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יום עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאותֶיךָ וְטובותֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת. עֶרֶב וָבקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוב כִּי לא כָלוּ רַחֲמֶיךָ. הַמְרַחֵם כִּי לא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ כִּי מֵעולָם קִוִּינוּ לָךְ:

וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרומָם וְיִתְנַשֵּׂא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעולָם וָעֶד. וְכָל הַחַיִּים יודוּךָ סֶּלָה:

וּכְתוב לְחַיִּים טובִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶךָ:

וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדול בֶּאֱמֶת לְעולָם כִּי טוב. הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה הָאֵל הַטּוב:

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַטּוב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהודות:

שִׂים שָׁלום טובָה וּבְרָכָה חַיִּים חֵן וָחֶסֶד צְדָקָה וְרַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאור פָּנֶיךָ כִּי בְאור פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ תּורָה וְחַיִּים. אַהֲבָה וָחֶסֶד. צְדָקָה וְרַחֲמִים. בְּרָכָה וְשָׁלום. וְטוב בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרוב עז וְשָׁלום:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' , הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּו יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלום אָמֵן

יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה' צוּרִי וְגאֲלִי:

אֱלהַי. נְצור לְשׁונִי מֵרָע. וְשִׂפְתותַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּום. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתורָתֶךָ. וְאַחֲרֵי מִצְותֶיךָ תִּרְדּוף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה. מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבותָם. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּורָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. (ר"ת שם יל"י) הושִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי:

יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה' צוּרִי וְגאֲלִי:

עושֶׂה שָׁלום (בעשרת ימי תשובה אומר – הַשָּׁלום) בִּמְרומָיו הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלום עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמּו יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:

הדרכת כלה – חוויה מרגשת ומעצימה

כל כלה מתרגשת לפני החתונה שלה. הימים הקודמים לחתונה הם ימים עמוסים מאוד שיש בהם הרבה מאוד רגשות והרבה מאוד לחץ. אבל כלות רבות חוששות פחות מיום החתונה עצמו ויותר מהימים שיבואו אחריו – קרי – תקופת הנישואים.
ניהול חיי זוגיות ונישואים יכול להיות אתגר לא פשוט שלא כל הנשים מוכנות אליו. הדרכת כלות יכולה להיות חוויה מרגשת ומעצימה עבור כל כלה ועבור כל אישה אשר רוצה להיות מוכנה יותר לחיי הנישואים.
הדרכה זו יכולה להיות תהליך בו כל אישה תלמד יותר טוב מהי הדינמיקה שיש בכל חיי נישואים בין גבר ואישה. ההדרכה יכולה להיערך באופן פרטי אחת על אחת והיא יכולה להיות גם בקבוצה של נשים בה ניתן לקבל תמיכה והזדהות מנשים אחרות.

הפרשת חלה – מתן ברכה וסגולה לכל כלה טרייה

אחד הטקסים המרגשים ביותר שיכולים להעשיר כל כלה טרייה וכל אישה נשואה הוא טקס הפרשת חלה. טקס זה הוא טקס שנודעו לו הרבה מאוד סגולות רוחניות. בזמן הטקס כל כלה יכולה לקבל ברכה לחיי נישואים מאושרים מאוד ולכך שתהיה ברוכת ילדים.
בטקס הפרשת החלה ניתן לקבל ברכה לפריון ולהרבה מאוד עושר ואושר. טקס זה נערך אך ורק על ידי נשים והוא יכול להיות מרגש מאוד. זהו טקס שכל אישה יכולה להשתתף בו – ביחד עם החברות הטובות שלה או ביחד עם קרובות משפחה אחרות כמו אימא, אחות, דודה או חמה.

הדרכת כלה – לחיי מסורת יהודית

בסופו של דבר כל כלה יכולה להפיק רווח רב מהדרכה אישית אודות חיי הנישואים. הדרכת כלות יכולה להכין כל כלה לאופי של חיי הנישואים ולאתגר שיש בהם. במהלך ההדרכה כל כלה יכולה ללמוד גם על האופי של חיי המסורת היהודית.
בהדרכה הכלה, היא תוכל ללמוד מתי חשוב לרחוץ במקווה ואיך בדיוק מבצעים טקסים דתיים שונים כמו הפרשה של חלה או הדלקת נרות שבת. טקס זה יכול להיות מאוד מרגש והוא יכול לאפשר לכל אישה לממש את עצמה במסגרת הנישואים שלה. המימוש האישי של כל אישה הוא נושא חשוב מאוד כי כאשר אישה מגשימה את עצמה מבחינת דתית, רוחנית ואישית היא מאושרת יותר ואז גם חיי הנישואים שלה טובים יותר. כל עזרה שכל כלה טרייה יכולה לקבל היא ברכה גדולה מאוד, ובשנים האחרונות כלות רבות בוחרות לעבור הדרכה על ידי רבניות ונשים דתיות.