ענבל
הדרכת הכלה שלי התחילה עם חששות בלתי פוסקים בתור בחורה חילונית, איך יהיה? מה להגיד? ויותר חשוב מה לא להגיד? האם אני גרה עם הארוס ,או לא? האם שמרתי ,או לא שמרתי דברים כאלה או אחרים?
בנוסף לכל הבלגן הביורוקרטי בין צוהר לרבנות למזלי המאוד רב, כל הצער שנגרם לי בדרך היה שווה והייתי מוכנה לעבור אותו שוב רק כדי להגיע אליך.נקשתי על הדלת,והלב פעם בחוזקה מול מי אעמוד? מה היא תגיד ?ויותר חשוב מה אני אגיד?
אני חייבת לומר, שאיילת היא הפנים הראשונות של הדת שקיבלו אותי בחיוך גדול חיבוק ענק ואהבה ענקית לאדם באשר הוא אדם ללא כל קשר לאמונותיו הדתיות או העדרן.
הכל היה נעים…הבית, האווירה, המילים החמות, היכולת להכיל את האחר והשונה, ואיילת ,היא בעצמה הייתה קסם אנושי לאורך כל התהליך.
תודה על כך שלא כפית עלי דבר, תודה שהקשבת לי, הכלת אותי ולימדת אותי כמה דברים על העולם, על הדת, על אהבה ועל החיים בכלל.
לקחתי איתי תיק, למשא של החיים שלי עמוס בכל טוב.
כל החששות נעלמו, כל הלבטים נגמרו, ויצאתי מביתך מתרגשת ומוכנה לטבילה.
תודה על כל הידע שהענקת לי, תודה על כך שהיית פתוחה כדי לשמוע ולא רק להישמע.
ותודה על כך שפתחת את ביתך ואת ליבך בפניי ועל כך אני מודה לך.
מאחלת לך שכל יום בימי חייך מישהו יעשה עבורך משהו טוב, כפי שאת עשית עבורי.
מגיע לך!
אוהבת המון
ענבל.
